07/06/09 יום ראשון - שריפה

היום אבא לא עבד, הוא היה בבית. הוא היה בעיקר בגינה. אני הייתי במחשב בבית. חגי הציא לי חברות... זה איזה ילד מהאתר של עיניים שאני מתכתבת איתו כמה זמן. אמרתי לו שאנחנו לא ממש מכירים עדיין ושאולי כדאי קודם שניפגש.
אחרי זה יצאתי החוצה לראות מה אבא עושה. הוא כיסח את הדשא ועשה ממנו ערמה גדולה כדי לשרוף. הוא שם על זה המון דלק, וזרק על זה גפרור. זה לא נדלק, אז הוא זרק עוד אחד ובום!! האש נדלקה בצ'יק, ואבא ברח משם. זה היה מבהיל... אחרי כמה זמן האש נרגעה, אבל נהיה המון עשן... מכיוון שהשרפה הייתה ליד הגדר שמפרידה ביננו לבין השכנים, הם ראו את העשן והתקשרו למכבי אש. הם באו ועזרו לנו לכבות את האש עם צינור גדול. אנחנו מילאנו בקבוקים במים ושפכנו על האש. לא יודעת למה, אבל גם המשטרה באה! בלגן גדול... מכבי האש הסבירו לאבא שפה בצרפת אסור לשרוף בקיץ, רק בחורף כי יש סיכון לשריפה.

06/06/09 יום שבת - קלאב פינגווין

בבוקר היה לי שיעור טניס. היה כיף. לא הייתי טובה במיוחד, אבל לא יודעת, הייתה לי הרגשה טובה. רק טאו, נינה, ואני באנו. בסוף השיעור עשינו משחק. נינה ואני נגד טאו. והוא ניצח...
גם אחר כך כשחזרתי הביתה, נרשמתי לאתר קלאב פינגווין. לפני זה חשבתי שזה סתם אתר מעצבן בכסף שכולם מתלהבים ממנו, אבל הוא דווקא נחמד, ובחינם. בונים לך דמות (פינגווין) ואתה יכול לקנות לה דברים ולשחק איתה במשחקים.

03/06/09 יום רביעי - תחרות טניס

לא להאמין! לילה הביאה עוד גור! ארבעה גורים בסך הכול!
זה שהיא הביאה היום היה ממש לא פחדן. בפעם הראשונה שהוא ראה אותי הוא טיפה פחד אז לא זזתי והוא נתן לי ללטף אותו. אחר כך, כשהם ינקו מלילה ולא שמו לב אליי, התיישבתי לידם ולא זזתי, כמו פסל. כשהם סיימו הם כאילו החשיבו אותי לחלק מהסביבה, ולא פחדו אפילו לעלות עליי.
חוץ מזה היום היה תחרות בחוג טניס. היא התחילה ב-1 אחר הצהריים. היו שם המון ילדים שלא הכרתי, אבל גם את הילדים מהשיעור שלי. בהתחלה הצטלמנו כולנו, ואז חילקו אותנו לקבוצות לפי גילאים. בקבוצה שלי היו עוד חמישה ילדים, ואת רובם הכרתי. הפסדתי כמעט בכל המשחקים ששיחקתי בהם, ובסוף הגעתי מקום 5 או 6...

02/06/09 יום שלישי - גורי חתולים

המון זמן לא כתבתי, אבל ראיתי שנינה גם התחילה יומן בזמן האחרון, אז זה עשה לי חשק לחזור לכתיבה. אוקיי, יש לי הרבה מה לכתוב.
ליצ'י המליטה! ב-8 למאי. שלושה גורים - שניי בנים ובת אחת. אחד הוא שחור לגמרי, קוראים לו דון והוא שלי. השני הוא של נינה. קוראים לו בילי והוא חום עם פסים שחורים. אחרונה זאת ליסה, של דוגה, שהייתה לבנה עם כתמים שחורים וכתומים. עכשיו הם בערך בני שבועיים.
בדיוק חזרנו מהרמפה. הוסיפו לה רמפה גדולה יותר, ואני מצליחה לרדת ממנה עם הסקייטבורד האדום שלי! וליד בנו מגרש כדורסל/כדורגל.
כשהגענו הביתה נכנסתי ישר והנחתי את הסקייטבורד איפה שהוא, אבל אז אמא קראה לי. "יוליה, בואי תראי מה קורה פה, מהר." בכל רציני אך מפוחד, שבדרך כלל מעיד על התרגשות. יצאתי החוצה וראיתי את לילה עם גור בפה! הוא בטח שלה, והיא רצתה להראות לנו.
"נדז' באמת אמרה שכשהיינו בפריז היא ראתה שהחתולה השחורה שמנה מאוד..." אמרה אמא.
לילה לקחה אותו לחדר הכביסה. לגור היה שלוש צבעים, מה שאומר בדרך כלל שזאת בת. קראנו לה פנדה כי היא הייתה דומה לחתולה אחרת שהייתה לנו בישראל, שגם קראו לה פנדה.
אחרי כמה דקות לילה עוד פעם הלכה וחזרה עם עוד גור בפה! ועוד אחד!! השני היה חום עם פסים שחורים והשלישי שחור. הוא היה ממש פחדן.

24/02/09 יום שלישי - יום הולדת לדוגה

היום היה יום ההולדת של דוגה (מיכאל), הוא בן 7! וגם קיבלנו (סוף סוף!) את החבילה שסבתא מוני שלחה ליום ההולדת של נינה, שהיה ב13/2. חוץ מהמתנה לנינה היו שם כמה פסלונים, הספר "שלושים וחמישה במאי" מאת אריך קסטנר, הספר "שמונה בעקבות אחד" מאת ימימה אבידר-טשרנוביץ' ו... אה, עיניים על רוח, גיליון 101. עיניים זה מגזין שאנחנו רשומים אליו כבר הרבה הרבה זמן, ומכיוון שאנחנו כבר לא גרים בישראל אז שולחים אותו לסבתא והיא שולחת לנו אותו בדואר.

23/02/09 יום שני - שלג

מצטערת שלא כתבתי הרבה זמן (לא שאני כותבת למישהו, אלא רק לעצמי...), פשוט זה מתחיל לשעמם אותי. אבל אני מנסה להמשיך כי אמא אומרת שזה טוב לזיכרון או משהו, וראיתי שזה כתוב בעוד כמה מקומות. וחוץ מזה היה לי רעיון: כשאני היה גדולה אני יעשה ספר מכל מה שאני כותבת. זה יהיה מהספרים האלה שעושים מהפכה, בגלל שאני בחינוך ביתי וככה אנשים יוכלו לראות איך זה ואני כמעט בטוחה שהרבה משפחות יעברו לחינוך ביתי גם.
טוב, אז היום הזה מתחיל בבוקר. או בעצם בלילה . שלג לא נתנה לי לישון. כל 10 דקות היא קפצה לי על הפנים וליקקה לי את האף או משהו כזה. שלג זאת כלבה בת חודש וחצי שאימצנו לכבוד יום ההולדת של דוגה. היא לברדור מעורבת לבנה לבנה עם כתם חום ליד האוזן, והיא תהיה בת חודשיים ב-2 למרס.
בערך ברבע ל-9 לא יכולתי יותר וקמתי. גם הקולות מהמקלחת של אבא העירו אותי לגמרי. וחוץ מזה התחלתי להרגיש משהו רטוב ברגליים שהקפיץ אותי מהמיטה... מישהו צריך לאלף את הכלבה הזאת.
כבר לא יכולתי לחזור למיטה, אז התחלתי את 'סיבוב הבוקר' שלי. כמעט כל בוקר אחרי שאני יוצאת מהמיטה אני עוברת בכל החדרים למעלה לראות מי התעורר ומה עושים... אבא עדיין לא סיים להתארגן, אז נאלצתי לחכות. כשהוא סיים הלכתי לאמבטיה ואבא אמר לי "יאללה תתארגני, נרד לשתות תה"
כשסיימתי להתארגן ירדתי למטה ושתיתי את התה שהוא עשה לי. ראיתי שיש חבילה בדואר, אז כשסיימתי לשתות יצאתי להביא אותה. זאת הייתה חבילה מסבתא מוני, לכבוד יום ההולדת של דוגה. היא תהיה מחר, ב-24/2. הוא יהיה בן 7.