11/09/09 יום שישי - משפחת בדר (Bader)

היום בבוקר אמא העירה אותי ואמרה שאני האחראית, כמו שהיא תמיד עושה כשהיא יוצאת לאנשהוא. היא הולכת לקחת את דוגה אל אבא שהוא בעבודה, כדי שכשהוא יסיים הוא ילך איתו ל-Decathlon (חנות ספורט) ויקנה לו ציוד לחוג כדורגל וקימונו לי ולו בשביל החוג ג'ודו. מסובך, לא ממש הקשבתי כשהייתי חצי ישנה. אבל היא גם אמרה שעוד מעט הבעל בית והשרברב יבואו, אז קמתי והתחלתי להתארגן. הם יבואו להחליף את התנור במטבח. לא את תנור האפיה, תנור החימום. הוא לא עובד ממש טוב, כי הוא ישן הוא מאז שהבעל בית גר בו כילד קטן. את רוב העבודה השרברב עשה, אבל בעל הבית בכל זאת בא כי הוא נהנה לשבת במטבח ולפטפט איתו ולשתות מהקפה שאמא עושה להם. אז אמא הלכה עם דוגה ובולה, ואני נשארתי עם נינה, יונקי ושני השמנמנים האלה יושבים להם במטבח, וכל הזמן הולכים וחוזרים עם חלקים לתנור... היה די משעמם. נינה כל הזמן הייתה במחשב, משחקת ב-'BuddyPoke' בפייסבוק, ומיונקי כמעט לא שמעו. הוא היה בחדר שלו, משחק ברובוטים שהוא קיבל מאבא ליום הולדת 5. היא הייתה לפני כמה ימים, היא הייתה דווקא כייפית. אמא הזמינה כמה מבוגרים ובילדים היא הזמינה את אוסקר, יניס ואנג'ל. אני חשבתי שיהיה מזה מבייש, אבל היה דווקא כיף. שיחקתי הרבה כדורגל שולחן עם אוסקר. טוב, אז נחזור להיום. אז היה משעמם, ואז אמא חזרה, אבל בלי דוגה שהיה עם אבא. היא אמרה שקרולין, החברה החדשה שלה שהיא גם אמא של יניס וקמי מזמינה אותנו אליה לביקור. הלכנו ב-4. הם גרים בדירה קטנה ברחוב די צפוף בין הפיצה למאפיה. הלכנו ברגל, ואני באופניים. הגענו די מהר. הבית שלהם לא מאוד רחב, אבל עם הרבה קומות. שלוש או ארבע. הקומה הראשונה זה רק הכניסה והמחסן, השנייה זה המטבח והסלון, ולמעלה זה החדרי שינה. קרולין אמרה שיניס הולך להביא את אחות שלו מהגן, ושאני ונינה יכולים לבוא איתו. אני לקחתי את האופניים שלי, נינה לקחה קורקינט מהמחסן שלהם ויניס לקח רולר. הגן היה כמה קילומטרים מהבית שלהם. יניס הביא את אחותו בת ה-4 וחזרנו לבית שלהם. "נעלה לחדר שלי?" יניס שאל אותי ואת נינה. עלינו. הרצפה בחדר שלו זה שטיח אז חייבים להוריד נעליים... המצאנו משחק כזה, שהוא כותב מילים בצרפתית ואנחנו אומרים אותם וכותבים אותם בעברית. הוא די חמוד יניס. הוא חום, ויש לו רעמת תלתלים כמו שהיה למייקל ג'קסון כשהוא היה קטן. והוא בגיל שלי... אחר כך יצאנו עוד פעם שלושתנו למרינה. לקחנו את אותם כלי רכב. נכון איפה שהסירות חונות יש גלגלי מכונית כאלה? אף פעם לא הבנתי מה הם עושים, וגם עכשיו לא, אבל הוצאנו אותם מהמים... היו בהם כל מיני חיות קטנות. היו הרבה חסילונים בצבע צהוב אפרפר, ופעם אחת גם תפסנו דג פיצפון. וגם כמה סרטנים קטנים. ובאחד הגלגלים היה סרטן ענקי! הוא נראה בדיוק כמו הסרטנים הקטנים רק בגדול. הבאנו אותו הביתה מהר כדי להראות לאחרים אבל כשהגענו הוא היה כבר מת. אז יניס שאל את אמא שלו אם היא רוצה אותו (בשביל לאכול) והיא אמרה שהיא לא רעבה... איכס...

10/09/09 יום חמישי - ג'ודו

מצטערת שהמון זמן לא כתבתי... פשוט כבר לא מתחשק לי... אני תמיד עייפה מדי בלילות. הימים עכשיו עמוסים יותר... טוב, אז היום אני, דוגה ויונקי הלכנו עם אבא לשיעור ג'ודו (גם נינה באה, אבל רק להסתכל)! אני ודוגה אהבנו, אבל נראה לי שליונקי זה היה משעמם... כל הזמן הוא עשה כאילו הוא עייף, כאילו הוא 'לא יכול יותר' וכאלה, והוא יצא ונכנס פעמיים לפחות, מה שדי עצבן את המורה. עם המורה היה קטע מצחיק... כשהלכנו לחוג, אבא התבדח ואמר בצחוק שפו מ'קונג פו פנדה' יהיה המורה, והוא באמת היה דומה לו... עגלגל כזה...

24/02/09 יום שלישי - יום הולדת לדוגה

היום היה יום ההולדת של דוגה (מיכאל), הוא בן 7! וגם קיבלנו (סוף סוף!) את החבילה שסבתא מוני שלחה ליום ההולדת של נינה, שהיה ב13/2. חוץ מהמתנה לנינה היו שם כמה פסלונים, הספר "שלושים וחמישה במאי" מאת אריך קסטנר, הספר "שמונה בעקבות אחד" מאת ימימה אבידר-טשרנוביץ' ו... אה, עיניים על רוח, גיליון 101. עיניים זה מגזין שאנחנו רשומים אליו כבר הרבה הרבה זמן, ומכיוון שאנחנו כבר לא גרים בישראל אז שולחים אותו לסבתא והיא שולחת לנו אותו בדואר.

23/02/09 יום שני - שלג

מצטערת שלא כתבתי הרבה זמן (לא שאני כותבת למישהו, אלא רק לעצמי...), פשוט זה מתחיל לשעמם אותי. אבל אני מנסה להמשיך כי אמא אומרת שזה טוב לזיכרון או משהו, וראיתי שזה כתוב בעוד כמה מקומות. וחוץ מזה היה לי רעיון: כשאני היה גדולה אני יעשה ספר מכל מה שאני כותבת. זה יהיה מהספרים האלה שעושים מהפכה, בגלל שאני בחינוך ביתי וככה אנשים יוכלו לראות איך זה ואני כמעט בטוחה שהרבה משפחות יעברו לחינוך ביתי גם.
טוב, אז היום הזה מתחיל בבוקר. או בעצם בלילה . שלג לא נתנה לי לישון. כל 10 דקות היא קפצה לי על הפנים וליקקה לי את האף או משהו כזה. שלג זאת כלבה בת חודש וחצי שאימצנו לכבוד יום ההולדת של דוגה. היא לברדור מעורבת לבנה לבנה עם כתם חום ליד האוזן, והיא תהיה בת חודשיים ב-2 למרס.
בערך ברבע ל-9 לא יכולתי יותר וקמתי. גם הקולות מהמקלחת של אבא העירו אותי לגמרי. וחוץ מזה התחלתי להרגיש משהו רטוב ברגליים שהקפיץ אותי מהמיטה... מישהו צריך לאלף את הכלבה הזאת.
כבר לא יכולתי לחזור למיטה, אז התחלתי את 'סיבוב הבוקר' שלי. כמעט כל בוקר אחרי שאני יוצאת מהמיטה אני עוברת בכל החדרים למעלה לראות מי התעורר ומה עושים... אבא עדיין לא סיים להתארגן, אז נאלצתי לחכות. כשהוא סיים הלכתי לאמבטיה ואבא אמר לי "יאללה תתארגני, נרד לשתות תה"
כשסיימתי להתארגן ירדתי למטה ושתיתי את התה שהוא עשה לי. ראיתי שיש חבילה בדואר, אז כשסיימתי לשתות יצאתי להביא אותה. זאת הייתה חבילה מסבתא מוני, לכבוד יום ההולדת של דוגה. היא תהיה מחר, ב-24/2. הוא יהיה בן 7.

25/01/09 יום ראשון - מרינה

היה היום הרבה שמש, בניגוד לימים האחרונים ויצאנו לרמפה. יותר נכון, רצינו ללכת לרמפה. הלכנו רק נינה, דוגה ואני. בסוף לא הלכנו לרמפה בגלל שהיו שם אנשים. אז נשארנו במרינה. כל האנשים שעברו שם הסתכלו עליי כשנסעתי בסקטבורד האדום... חלק גם נעצרו. זוג אחד עמד שם הרבה. הם נראו די מבוגרים. הם חייכו אליי, והאיש אמר, "היא רוצה לנסות" [בצרפתית כמובן] והצביע על האישה. היא אמרה, "לא, לא,לא.." וחייכה. שיחקתי עם נינה שהיא עוקבת אחרי ועם דוגה שהוא צריך תמיד להיות על הצל שלי. היום גם קבעתי שיא בטטריס: מאה עשרים ושש שורות. גם אבא היה כמעט כל היום במחשב, הוא ערך משהו [בחדר שלי!].

יום חמישי - יום הולדת שישים לישראל

היום הלכנו למין מסיבה ענקית כזאת באיזה פארק לכבוד יום ההולדת של ישראל. היא בת שישים! טלי הזמינה אותנו אבל לא ראינו אותה שם. אבא גם הופיע שם! אחרי ההופעה הלכנו למין מקום שמגישים בו אוכל. היה בו פלאפל!! היה שם גם את סולל ושיחקנו איתו. הוא תמיד היה עם מין בלון שכזה.
אחר כך חזרנו הביתה, מאוחר מאוד, ואנחנו עלינו למעלה. אמא הרדימה את בולה למטה, ודוגה עשה הרבה רעש. אמא צעקה לו שישתוק, אבל זה לא ממש עבד, אז היא עלתה למעלה ושאלה אותי למה לא "השתקתי" אותו. לא אמרתי כלום. היה לי מה להגיד, אבל לא רציתי להגיד לה, חשבתי שזה ישמע שטותי בשבילה.. זה היה בגלל שאני רגילה לצעקות שלו לא שמעתי אותם. XD היא בעצמה הסבירה לי שאחרי ששומעים משהו הרבה פעמים, מתרגלים אליו, גם אם הוא ממש חזק. אבל בכל זאת לא רציתי להגיד לה, היא רק תתעצבן עוד יותר אם אני אענה לה. אה וגם לילה הולידה ארבעה גורים!! נורא מתוקים! אחת שחורה, שתיים שחורות לבנות ואחד שחור לבן. אני הכי אוהבת את השחורה, דון. וגם לפני כמה זמן מיצי וליצ'י המליטו שלושה גורים כל אחת. נהיה אצלנו ממש גן של גורי חתולים. (:

ימי הולדת

היה גם לנינה יום הולדת, היא הייתה בת שמונה. וגם לדוגה היה יום הולדת, הוא היה בן שש. ועוד מעט גם לי יהיה!