10/09/09 יום חמישי - ג'ודו

מצטערת שהמון זמן לא כתבתי... פשוט כבר לא מתחשק לי... אני תמיד עייפה מדי בלילות. הימים עכשיו עמוסים יותר... טוב, אז היום אני, דוגה ויונקי הלכנו עם אבא לשיעור ג'ודו (גם נינה באה, אבל רק להסתכל)! אני ודוגה אהבנו, אבל נראה לי שליונקי זה היה משעמם... כל הזמן הוא עשה כאילו הוא עייף, כאילו הוא 'לא יכול יותר' וכאלה, והוא יצא ונכנס פעמיים לפחות, מה שדי עצבן את המורה. עם המורה היה קטע מצחיק... כשהלכנו לחוג, אבא התבדח ואמר בצחוק שפו מ'קונג פו פנדה' יהיה המורה, והוא באמת היה דומה לו... עגלגל כזה...

02/06/09 יום שלישי - גורי חתולים

המון זמן לא כתבתי, אבל ראיתי שנינה גם התחילה יומן בזמן האחרון, אז זה עשה לי חשק לחזור לכתיבה. אוקיי, יש לי הרבה מה לכתוב.
ליצ'י המליטה! ב-8 למאי. שלושה גורים - שניי בנים ובת אחת. אחד הוא שחור לגמרי, קוראים לו דון והוא שלי. השני הוא של נינה. קוראים לו בילי והוא חום עם פסים שחורים. אחרונה זאת ליסה, של דוגה, שהייתה לבנה עם כתמים שחורים וכתומים. עכשיו הם בערך בני שבועיים.
בדיוק חזרנו מהרמפה. הוסיפו לה רמפה גדולה יותר, ואני מצליחה לרדת ממנה עם הסקייטבורד האדום שלי! וליד בנו מגרש כדורסל/כדורגל.
כשהגענו הביתה נכנסתי ישר והנחתי את הסקייטבורד איפה שהוא, אבל אז אמא קראה לי. "יוליה, בואי תראי מה קורה פה, מהר." בכל רציני אך מפוחד, שבדרך כלל מעיד על התרגשות. יצאתי החוצה וראיתי את לילה עם גור בפה! הוא בטח שלה, והיא רצתה להראות לנו.
"נדז' באמת אמרה שכשהיינו בפריז היא ראתה שהחתולה השחורה שמנה מאוד..." אמרה אמא.
לילה לקחה אותו לחדר הכביסה. לגור היה שלוש צבעים, מה שאומר בדרך כלל שזאת בת. קראנו לה פנדה כי היא הייתה דומה לחתולה אחרת שהייתה לנו בישראל, שגם קראו לה פנדה.
אחרי כמה דקות לילה עוד פעם הלכה וחזרה עם עוד גור בפה! ועוד אחד!! השני היה חום עם פסים שחורים והשלישי שחור. הוא היה ממש פחדן.

24/02/09 יום שלישי - יום הולדת לדוגה

היום היה יום ההולדת של דוגה (מיכאל), הוא בן 7! וגם קיבלנו (סוף סוף!) את החבילה שסבתא מוני שלחה ליום ההולדת של נינה, שהיה ב13/2. חוץ מהמתנה לנינה היו שם כמה פסלונים, הספר "שלושים וחמישה במאי" מאת אריך קסטנר, הספר "שמונה בעקבות אחד" מאת ימימה אבידר-טשרנוביץ' ו... אה, עיניים על רוח, גיליון 101. עיניים זה מגזין שאנחנו רשומים אליו כבר הרבה הרבה זמן, ומכיוון שאנחנו כבר לא גרים בישראל אז שולחים אותו לסבתא והיא שולחת לנו אותו בדואר.

27/01/09 יום שלישי - סמסון

היום אבא העיר אותי בערך באחת בצהריים כי סמסון והמשפחה שלו באים לבקר אותנו.
סמסון עובד עם אבא - הוא עושה לו את התאורה בהופעות. אישתו היא רקדנית ויש להם שני ילדים. הגדולה בת 7 וקוראים לה לונה. הקטן בן 5 (אני לא זוכרת את השם שלו...). הם די נחמדים. אני ונינה בעיקר משחקות עם לונה והבנים עם הילד .
הם יבואו בארבע. אמא אמרה שהם באים בגלל שאחר כך בערב יש הופעה של אבא אז סמסון ילך עם אבא להופעה והאחרים ישארו איתנו.
כשהם באו הייתה רוח מטורפת, ממש העיפה אותנו! אמא אמרה שנינה לונה ואני נלך לקנות כמה דברים בכפר. בדרך ממש עפנו...
כשחזרנו אכלנו את העוגה שהם הביאו - מין עוגת שקדים עם צעצוע מוחבא בתוכה. זאת עוגה של איזה חג של הצרפתים שכנראה היה היום. העוגה נחמדה, אבל נראה לי שרק אני אהבתי אותה... אמא של לונה מצאה את הצעצוע אז נינה ולונה הכינו לה כתר מנייר.

26/01/09 יום שני - בעבודה עם אבא

היום אני ונינה קמנו בשבע ורבע כי אנחנו הולכות עם אבא לעבודה. זה היה בתיאטרון שהייתי בו לפני שש שנים, באלפיים ושלוש, כשנסעתי עם אבא לצרפת. והיה שם אפילו את הכלב ששיחקתי איתו... הייתי אז בת שש. זה התיאטרון באיסט. מעניין מה הייתי אומרת אז אם הייתי יודעת שבאלפיים ושבע נעבור לצרפת ונגור ממש לא רחוק... אבא עשה שם חזרה על הדואט החדש שלו ושל רועי ומיה צילמה. רועי גם נתן לי ולנינה לצלם במצלמת וידאו שלו. גם מיה נתנה אבל לא היה לה בטרייה. רועי גם אמר שיש לו משימה בשבילי ובשביל נינה: אנחנו צריכות לצייר כל שבוע, אני ילדה בעיר ונינה ילד בכפר. הוא נתן גם הנחיות, אבל לא אמר למה הוא צריך את הציורים. אני חושבת שזה משהו בשביל האבאים שלו ושל ענת כי הוא אמר לי לצייר את הילדה עם אבא שלה ולעשות שהם בחנות מצלמות ולאבא של ענת יש חנות מצלמות. והוא גם אמר לנינה לצייר את אבא של הילד בשדה קטן, ואבא שלו חקלאי באמת. אז ברור גם שהילדים הם רועי וענת. אני ונינה גם המצאנו הופעות במין סטודיו כזה ליד האולם שאבא עשה בו חזרות ואחר כך הוא לימד איזה להקה את ההופעה "k626". בעצם הוא לא לימד אותם את זה, הם כבר ידעו הם רק עשו חזרה. כל החודש הוא עבד איתם על ההופעה הזאתי. וגם נפלה לי שן !

25/01/09 יום ראשון - מרינה

היה היום הרבה שמש, בניגוד לימים האחרונים ויצאנו לרמפה. יותר נכון, רצינו ללכת לרמפה. הלכנו רק נינה, דוגה ואני. בסוף לא הלכנו לרמפה בגלל שהיו שם אנשים. אז נשארנו במרינה. כל האנשים שעברו שם הסתכלו עליי כשנסעתי בסקטבורד האדום... חלק גם נעצרו. זוג אחד עמד שם הרבה. הם נראו די מבוגרים. הם חייכו אליי, והאיש אמר, "היא רוצה לנסות" [בצרפתית כמובן] והצביע על האישה. היא אמרה, "לא, לא,לא.." וחייכה. שיחקתי עם נינה שהיא עוקבת אחרי ועם דוגה שהוא צריך תמיד להיות על הצל שלי. היום גם קבעתי שיא בטטריס: מאה עשרים ושש שורות. גם אבא היה כמעט כל היום במחשב, הוא ערך משהו [בחדר שלי!].

יום רביעי - יום ראשון בטניס!

 היום בבוקר הלכתי עם אבא לטניס והמורה עשה לי שיעור פרטי כי הילדים שבקבוצה שלי היו בבית ספר בגלל שבזמן האחרון היו המון חגים ויצא שהם לא למדו הרבה. אחר הצהריים הלכנו אני ונינה לחוג יצירה, המשכנו את הציפור הגדולה הזאת. ונשבר לי כפתור אחד מהחצאית שלבשתי... גם ילדה אחת מהחוג - אני חושבת שקוראים לה פולירה או משהו כזה - לימדה אותי צרפתית. גם ז'וליית ועוד כמה ילדות לימדו אותי אבל היא בעיקר. אני גם לימדתי אותם עברית. (: ונינה שיחקה עם אחת תופסת או משהו כזה.

ימי הולדת

היה גם לנינה יום הולדת, היא הייתה בת שמונה. וגם לדוגה היה יום הולדת, הוא היה בן שש. ועוד מעט גם לי יהיה!